החלטה בתיק ס"ע 34012-11-10

1.         בפני בקשתה של הנתבעת, שעניינה דחייה או מחיקה על הסף של תביעתם המתוקנת של      התובעים או חלקים נרחבים ממנה.

            הבקשה נושאת עמודים רבים ושלל טענות, שאלה עיקרן -

            א.         התובעים לא פירטו ולא כימתו את תביעתם, כפי שלא עשו בכתבי התביעה                                     המקוריים, וזאת בניגוד להחלטות בית הדין.

                        בהחלטה קודמת של בית הדין, אשר ניתנה בבקשה לסילוק התביעות על הסף ,                   גילה בית הדין דעתו, לפיה פירוט התביעה בשיטת הממוצעים כפי שנעשה ע"י                התובעים אינו מהווה כימות שלה כדבעי.

                        למרות זאת עושים התובעים שימוש באותה שיטה גם בכתבי הטענות המתוקנים,                ובכל מקרה תביעותיהם אינן מכומתות כדבעי.

            ב.         תביעתם של התובעים התיישנה בחלקה, וחלק מרכיבי התביעה של חלק מהתובעים                        התיישנו.

            ג.          חלק מהתובעים עתרו לסעדים מכוח סעיפים שהוספו בתיקון 24 לחוק הגנת השכר              כאשר התייחסו לתקופות בהן טרם נכנס התיקון לתוקף, ועל כן בהעדר עילה.

            ד.         כתב התביעה המתוקן כולל טענות עובדתיות שאינו מדויקות , ובניסוחן יש כדי                  להטעות את בית הדין.

2.         התובעים נתבקשו להגיב לבקשה, ואלה הטענות העיקריות שהעלו בתגובתם -

            א.         אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה בית הדין, בהחלטותיו הקודמות, מצא פגם                      בביסוס חלק מרכיבי התביעה על חישוב ממוצע, ולא כך קבע בית הדין.

            ב.         חלק נכבד מטענות הנתבעת הן במישור הראייתי, וטענות שכאלה אין מקומן                       בבקשה לדחייה על הסף.

            ג.          תביעותיהם של התובעים מכומתות די הצורך, וכל אימת שחושב רכיב כזה או אחר                        על דרך הממוצע נובע הדבר מחוסר במסמכים בידי התובעים, ומכל מקום                                     תביעותיהם כוללות תשתית עובדתית מספקת לצורך הכנת הגנתה של הנתבעת.

            ד.         ככל שמי מבין רכיבי התביעה של מי מבין התובעים התיישן בחלקו, אין בכך כדי               לדחות על הסף באופן גורף את התביעה כולה.

3.         מחיקה ודחייה על הסף - הדין החל -

            מן המפורסמות היא, כי הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי     המשפט ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר".

לא בנקל ייאות בית הדין לשלול מהתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכותו המשפטית.   כדי שבית הדין יקבל בקשה למחוק תביעה על הסף, "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע       כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו,            מאחר   שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (ראו,  דב"ע מד/15-3 אפנר- מפעלי             הדסה   לחינוך פד"ע כ 242 ; דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים - כלפון פד"ע כב 51 ; דב"ע     נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל - ליאונרד שור פד"ע ל 152).

גם אם ישנו סיכוי קלוש בלבד שתביעתו של התובע תצלח, עדיין יטה בית הדין לאפשר        קיום ההליך ולא לסלקו על הסף בשלב כה מקדמי. "ברור שאם יתכן מקרה, אפילו הוא          יוצא דופן, שעל-פי העובדות המפורשות בכתב-התביעה יזכה התובע בסעד שנתבע, לא מן        הראוי למנוע את הדיון בתובענתו ולהפסיק את ההליך בעוד הוא באיבו. חיסול המשפט             בדרך מקוצרת, ללא גביית ראיות, מיועד למנוע הליך עקר שלא ייתן לתובע בשום פנים        ואופן מבוקשו. אך מקום שקיימת אפשרות אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע,   אין נועלים לפניו שערי בית-המשפט." (ראו, בג"ץ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית נ'        בית-הדין הארצי לעבודה פד"י כח(1) 372).

            ככל שהדבר נוגע לכימות התביעה, נפסק כי הטעמים העיקריים להקפדה על כימות             התביעה  הינם כדלקמן -

ראשית - מניעת דיונים עקרים ולא-יעילים, שלא יביאו את המחלוקות בין הצדדים לידי     סיום.